עמידה והליכה

עמידה והליכה מסמלים לכאורה את "סוף המרוץ" של שלבי התפתחות המוטוריקה הגסה, ומכאן גופו של הפעוט מתקדם ותנועתו משתכללת. מבחינה כרונולוגית יגיע תינוק לעמידה בסביבות גיל 10-12 חודשים ולהליכה עצמאית בסביבות גיל 15 חודשים בממוצע.

הליכה ראשונית

ההליכה הראשונית של התינוק מאופיינת בפישוק מסויים, כפות רגליים שפונות מעט החוצה ולעיתים גם זרועות שנפתחות בכיפוף לצדדים. מנח זה נועד להגדיל את הבסיס וכך לעזור לתינוק לשמור על יציבות. כדי להתקדם, התינוק יבצע העברות משקל חדות מצד לצד והתנועה תראה מגושמת מעט ומקוטעת. במהלך החודשים יסגר הפישוק הרחב, כפות הרגליים יצביעו קדימה, הידיים תהיינה חופשיות והתנועה קדימה תהפוך לחלקה ורציפה.

קושי/עיכוב בעמידה או הליכה עצמאית

ישנן סיבות רבות ומגוונות לקושי או לעיכוב בעמידה עצמאית או בהליכה עצמאית, אפרט חלק מהן:

גמישות במפרק הקרסול: תינוקות שמפרק הקרסול שלהם מאפשר תנועה בטווח רחב מהרגיל (לא בהכרח רק תינוקות שאובחנו כבעלי 'גמישות יתר'), עשויים להתקל בקושי לייצב את כף הרגל על הרצפה ולשמור על שיווי משקל. במקרים כאלה אני ממליצה על תרגול וחיזוק השרירים התומכים במנח עמידה, ולעיתים אמליץ על נעילת נעליים גבוהות, לייצוב הקרסול.

מערכת שיווי המשקל: קושי בשמירה על שיווי משקל בעמידה או בהליכה עשוי לנבוע גם ממערכת שיווי המשקל שמקורה באזניים או במערכת הראיה (נדיר). לשלילת קושי כזה, אם קיים חשד, יש לגשת לרופא הילדים.

מנח כף רגל: מנח כף שאינו תקין ושימוש לא מלא של כל כף הרגל בדריכה ובתנועה, עשויים לשבש את היציבות של התינוק בעמידה ובהליכה. דוגמאות לכך הן הליכה על קצות האצבעות, או על הצד הפנימי או החיצוני של כף הרגל.

תבנית תנועתית: תבנית תנועתית "קשיחה", שאינה כוללת הפרדות בין איברים תסרבל את התנועה ותחבל ביציבות. לדוגמה - תינוק שאינו מסוגל להפנות את ראשו לאחור תוך כדי רוטציה במותן (הפרדה בין פלג הגוף העליון לתחתון), יתקשה יותר בתנועה רכה וחלקה בהליכה, וירבה בנפילות.

שלבי התפתחות קודמים: תינוקות שהליכתם מתעכבת, במקרים רבים אני מוצאת שלא השלימו את שלבי ההתפתחות הקודמים. לדוגמה ניקח תינוק שלא עמד/זחל על 6 (על הברכיים). אותו תינוק, עם הזמן, יגיע לעמידה, יתחיל להלך סביב רהיטים, אך סביר מאוד שיתעכב בצורה משמעותית בתחילת ההליכה העצמאית ויראה כאילו הוא מפחד לאבד תמיכה. התינוק צודק. מנקודת מבטו הוא לוקח בחשבון שהוא עדיין אינו יציב ותהליך הלמידה ידרוש ממנו כמה נפילות. אבל איך הוא יבלום את עצמו "מהתרסקות" על הרצפה? הוא אינו יודע לרדת על ברכיו... אם יפול קדימה הוא ימצא את עצמו על משתטח קדימה על גחונו. חסר לו "שלב הביניים", חסרה לו יכולת הבלימה. תינוקות שמרגישים זאת, יחכו כמה שיוכלו כדי לפתח את מערכת שיווי המשקל ולהבטיח לעצמם מינימום פגיעות. כנ"ל לגבי תינוק שאינו יודע להתיישב מעמידה - מה יקרה אם יפול לאחור?...

איך מוליכים תינוק?

אם תינוקכם כבר מתהלך סביב רהיטים ומדי פעם אתם מוליכים אותו בעזרת ידיכם, הקפידו על הכללים הבאים:
1. חשוב שאחיזת היד תהיה פעם מצד ימין ופעם משמאל. יש להמנע מאחיזה רק מצד אחד של התינוק.
2. הקפידו שכף ידכם תוגש לתינוק/פעוט בגובה המותן עד בית החזה שלו. כאשר ידו המושטת של התינוק גבוהה יותר מכתפו, רב הסיכוי שהוא ישען על אחיזתכם ולא יתרגל את מערכת שיווי המשקל של גופו.

נעליים ראשונות

פעולת כף הרגל משוכללת ומורכבת יותר כאשר אנו יחפים. לכן את הנעליים הראשונות כדאי לקנות ולנעול עם ביסוס ההליכה, כ-4-8 שבועות לאחר תחילת ההליכה העצמאית. גם לאחר מכן כדאי לזמן מספיק סיטואציות של הליכה ברגל יחפה על משטחים שונים ובמקומות שבטוחים לכך.

נעל לתינוק/פעוט חייבת להיות בעלת סוליה גמישה וקלה ככל הניתן. כמו כן חשוב שתעטוף היטב את הרגל ובכך תקנה לרגל תמיכה ויציבות על הקרקע. אל תחפשו בהכרח משהו יקר או מוכר. כל נעל בעלת תכונות אלו תהיה טובה.

גמישות גבוהה ונעילה מוקדמת:
במקרים קיצוניים של גמישות גבוהה במפרק הקרסול, נקדים לעיתים את נעילת הנעליים כדי לתמוך במפרק הקרסול ולהקנות לפעוט יציבות מספיקה לצבירת בטחון בתחילת ההליכה.
אם עולה חשד של גמישות יתר יש להתייעץ עם איש מקצוע לפני נעילת הנעליים מוקדם מהמומלץ.

תפזורת תרגילים לעידוד עמידה והליכה

( יש להתאים את התרגול לגילו ומצב התפתחותו של התינוק).

1. רוטציות בעמידה: כשהתינוק עומד בתמיכה של רהיט או הורה, להפנות את תשומת ליבו לאחור לצעצוע כלשהו ובכך לעודד אותו לנתק יד אחת מהתמיכה, ולשלוח אותה לקראת הצעצוע, בעזרת סיבוב של המותן והפניית המבט לאחור.

2. בישיבה או בעמידה נתמכת, להפריח בועת סבון מול התינוק או מצדדיו ולעודד אותו לפוצץ את הבועה בעזרת הרגל. יש לשנות את המיקום של הבועה לזויות שונות. השליטה בתנועה מתחזקת עם הגיל ועם הנסיון של התינוק וניתן להעלות או להוריד את רמת הקושי.

3. בעמידה מול התינוק לאחוז בשתי ידיו ולהעביר משקל מרגל לרגל לצלילי שיר (כמו: עוגה-עוגה-עוגה). תינוקות אוהבים את זה והעברת משקל חדה מצד לצד תוך ניתוק כל רגל לסירוגין, משעשעת אותם, מחזקת להם את השרירים הצידיים שאמונים בין היתר על שיווי המשקל ומאמנים אותם בהפרדת רגליים שנדרשת בהליכה.

4. כשהתינוק עומד, בהשענות עם הגב אל הקיר/אל הורה, נניח על הרצפה למולו כדור ונדגים לו בעיטה. אחרי כמה נסיונות נצפה שהתינוק (תלוי בגילו) יושיט רגל קדימה ויבעט. ניתוק של רגל מהקרקע דורש מהתינוק העברת שיווי משקל שנדרשת להליכה.

5. הליכה/הולכה על משטחים שאינם יציבים, תעודד את כף הרגל לפעולה מורכבת שתחזק את היציבות, ותשכלל את המערכת הווסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל). אפשר להיעזר בהליכה על מזרן רך, כריות, חול וכד'.

6. הליכה ישרה בין שתי שורות של כסאות או רהיטים מוגבהים. מבחינת התבנית התנועתית שלה, ההליכה הישרה (קדימה) קרובה יותר להליכה עצמאית מאשר הליכה צידית סביב רהיטים. היא מאפשרת לתינוק להעביר משקל מרגל לרגל ולהתקדם תוך שימוש סימטרי בשני צידי גופו.

7. תרגול הליכה צידית מול קיר. אפשר להדביק מדבקות על הקיר כדי לעודד את התינוק לנוע מנקודה אחת לשניה.

8. מעבר בין רהיטים קרובים אחד לשני (מרחק של צעד-שניים, לא יותר) יכול בהחלט לתת בטחון ולעודד את תחילת ההליכה העצמאית.

סיבות פניה נפוצות

• עיכוב בעמידה/בהליכה
• הליכה על קצות האצבעות
• דריכה על פנים כף הרגל
• הליכה א-סימטרית בה רגל אחת דומיננטית בצורה משמעותית מהשניה
• מנח רגליים שפונה פנימה
• וכו'