תסמונת המוות בעריסה

הגדרה

מוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק עד גיל שנה ,שגם לאחר חקירה יסודית הכוללת נתיחת גופה בדיקת מקום האירוע ובדיקת ההיסטוריה הרפואית של הילד לא מעלה כל ממצא היכול להסביר את סיבת המוות.

מדובר בעיקר בחודשי החיים הראשונים, כאשר רמת הסיכון הגבוהה ביותר קיימת בסביבות גיל 2-4 חודשים וככל שנוקפים החודשים שכיחות התופעה יורדת ואיתה רמת הסיכון, עד גיל שנה. 90% מהמקרים מתרחשים בילדים מתחת לגיל 6 ח' ו-95% אחוז בילדים מתחת לגיל 8 ח'.

שלא נדע! אבל מוות בעריסה הנה תופעה קיימת וע"י שמירה על מספר כללים ניתן להפחית את רמת הסיכון.

גורמי סיכון

1. השכבה על הבטן בזמן השינה.
2. עישון בסביבת התינוק.
3. טמפ' חמה מדי בחדר התינוק (טמפ' מומלצת 20-22 מעלות).
4. שינה משותפת עם ההורים.
5. מזרן רך מדי.
6. שמיכה כבדה או חפצים בקרבת התינוק שעשויים לחסום את מעבר האוויר בנשימה.

גורמים שאינם קשורים להתנהלות עם התינוק: משקל לידה נמוך (פגות) או לידה מוקדמת, הריון מרובה עוברים ואם מתחת לגיל 20.

נמצא שמוצץ מקטין את הסיכון למוות בעריסה, כנראה בגלל שמירה על רמת עירנות מסויימת או שמירה על מעבר אוויר פתוח.

המלצה אישית שלי

לשמור על כללי הזהירות, להצטייד במכשיר לניטור נשימות ובקורס עזרה ראשונה, על כל מקרה שלא יקרה! זה נכון שהמכשיר לפעמים מצפצף ללא סיבה ומקפיץ לנו את הדופק, אבל לפי דעתי עדיף קריאות שווא מאשר פעם אחת "מוצדקת" (חלילה) בלי מכשיר שיידע אותנו על כך.
לא לזלזל בקורס עזרה ראשונה לתינוקות. אני מכירה הורים רבים שקונים "בייבי-סנס" כדי להיות שקטים. משיחה איתם עולה שלא עשו קורס עזרה ראשונה ואם חלילה יקרה משהו, אין להם את הכלים להציל את הילד.